מעמד בישראל עבור ילד של תושב ואזרח זר

משרדנו נתקל רבות במקרים בהם נדרשת הסדרת מעמדו של ילד בישראל כאשר רק אחד מהוריו הוא תושב קבע. מדובר בהליך אשר יכול להיות מסובך, בו כל עיכוב מוריד את הסיכויים להשגת מעמד קבע עבור הקטין.

בעוד שילד של אזרח ישראלי (ובמיוחד אזרחית ישראלית, שלא צריכה בדיקות מיוחדות כדי להוכיח שהיא האם) נרשם כאזרח באופן כמעט אוטומטי בישראל ובקלות יחסית אם נולד בחו"ל, רישום ילד שאחד מהוריו תושב קבע ואילו ההורה השני אינו אזרח או תושב, מורכב יותר.

נהיה כנים – רוב תושבי הקבע בישראל הם בני "המגזר", "מיעוטים", או כל מונח אחר לערבים שלא רצו או לא הצליחו להתאזרח בישראל. בני הזוג שלהם, אם אינם תושבי או אזרחי ישראל, הם פלסטינים החיים ב"אזור" (עזה, יהודה ושומרון), פלסטינים מחוץ לאזור (ירדן) או אזרחי מדינות המזרח התיכון שמסביב לישראל. עבור חלקם, כגון בני זוג וילדים פלסטינים, ישנן ממש תקנות המקשות עליהם לקבל מעמד חוקי (תושבות או אזרחות) בישראל על בסיס קשר עם ישראלי, בהשוואה לבני זוג אחרים. משרד הפנים ורשות האוכלוסין, האחראים על קבלת מעמד ורישום ילדים ובני זוג בישראל, לא ממש מקדמים בשמחה איחוד משפחות של ערבים גם במקרים אחרים.

על כן, במאמר זה נפרט את תנאי רישום הילדים כפי שהם רשומים בנהלים הרלוונטיים. בסופו של דבר, הם אינם מסובכים, ודורשים בעיקר הוכחת מרכז חיים בישראל. ועם זאת, חשוב לזכור שהפקידים נוטים להיתלות בפרטים ולחפש תירוצים לדחות את הבקשה.

הבסיס החוקי להורשת תושבות:

ילד שלפחות אחד מהוריו אזרח ישראלי מקבל את האזרחות על בסיס חוק האזרחות, 1952.

לפי תקנה 12 של תקנות הכניסה לישראל "ילד שנולד בישראל, ולא חל עליו סעיף 4 לחוק השבות, יהיה מעמדו בישראל כמעמד הוריו; לא היה להוריו מעמד אחד, יקבל הילד את המעמד של אביו או אפוטרופסו זולת אם ההורה השני מתנגד בכתב לכך; התנגד ההורה השני, יקבל הילד את המעמד של אחד מהוריו, כפי שיקבע השר."

כלומר, ילד של שני תושבי קבע בישראל מקבל תושבות על בסיס מעמד הוריו. עבור ילד שרק אחד מהוריו הוא תושב קבע או תושב ארעי יש לפנות בבקשה מיוחדת לרישום קטין. לקבלת מעמד עבור ילד של תושב שנולד מחוץ לישראל יש לפנות בבקשת איחוד משפחות לקטין.

 ילד שנולד בישראל:

על ההורה \ האפוטרופוס להגיש את בקשה  לקבלת רישיון לישיבת קבע או רישיון ארעי (א-5) בסניף רשות האוכלוסין הקרוב, בנוכחות אישית – כלומר, אין אפשרות לרשום את הילד בעוד המשפחה נמצאת בחו"ל, שלא כמו עבור ילד של אזרח ישראלי. כמו עבור ילדים מקשר קודם של בני זוג של ישראלים, יש לוודא שאין התנגדות לקבלת מעמד מצד ההורה השני. יש להציג את המסמכים הבאים:

• • הודעת לידת חי מקורית. אם הלידה לא התרחשה בבית חולים, יש לפנות למינהל האוכלוסין במשרד הפנים ולרשום את הלידה.
  • תעודת זהות של ההורה תושב הקבע.
  • תעודת זהות/דרכון של ההורה שאינו תושב.
  • טופס בקשה מתאים (ניתן למצוא באתר רשות האוכלוסין וההגירה).

הוכחת מרכז חיים: יש להוכיח כי מרכז חייו של ההורה תושב הקבע ושל הילד הוא בישראל, והיה בישראל משך לפחות שנתיים לפני הגשת הבקשה. הוכחות אפשריות כוללות:

• • • כתובת מגורים משותפת.
    • אישורי לימודים/גן ילדים.
    • אישורים מקופות חולים.
    • חשבונות שירותים (חשמל, מים, ארנונה).
    • מסמכים פיננסיים (חשבון בנק, תלושי שכר).

ילד שנולד מחוץ לישראל:

ההורה תושב הקבע יגיש בקשה לאיחוד משפחות עבור הילד. יש להגיע למשרדי רשות האוכלוסין וההגירה עם המסמכים הבאים:

1. • טופס בקשה מתאים.
   • תעודת לידה מקורית עם אפוסטיל (ותרגום, אם נדרש).
   • תעודות זהות/דרכונים של שני ההורים.
   • הוכחת מרכז חיים בישראל של ההורה תושב הקבע ושל הילד (כמפורט לעיל).
   • תשלום אגרה.
2. בדיקות נוספות: ייתכנו בדיקות נוספות, כגון בדיקות ביטחוניות, בהתאם לנסיבות.

מעמד הילד:

• ילד שנולד בישראל: ברוב המקרים, ילד שנולד בישראל לאם תושבת קבע יקבל מעמד של תושב קבע באופן מידי. עם זאת, גם במקרים אלו, רשות האוכלוסין וההגירה בוחנת את מרכז החיים של המשפחה בישראל.
• ילד שנולד מחוץ לישראל: ילד שנולד מחוץ לישראל \ בעל דרכון זר יקבל תחילה מעמד ארעי מסוג א/5 למשך שנתיים. לאחר תקופה זו, ובכפוף להוכחת המשך מגורים ומרכז חיים בישראל, יוכל הילד לקבל מעמד של תושב קבע.

זאת, בכפוף ל"מגבלות הוראות השעה"

השפעת הוראות השעה:

מדובר על מגבלות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ״ב–2022. או במילים אחרות, כל עוד הקטין אינו רשום במרשם האוכלוסין הפלסטיני או אינו חי ב"אזור" גם מבלי להיות רשום בו.

• ילד מתחת לגיל 14 שרשום במרשם הפלסטיני או מתגורר באזור: ילד במצב זה יקבל תחילה מעמד ארעי (א/5) למשך שנתיים. לאחר הוכחת המשך קיום מרכז חיים בישראל במשך שנתיים אלו, יוכל לקבל מעמד של תושב קבע.
• ילד מעל גיל 14 שרשום במרשם הפלסטיני או מתגורר באזור: במקרה זה, קבלת מעמד בישראל כפופה לאישור של גורמי הביטחון, משטרת ישראל והיתר מנהלת תיאום וקישור (מת"ק). בפועל, המשמעות היא שהמעמד ניתן על בסיס היתרים זמניים בלבד, המונפקים על ידי מפקד האזור ביהודה ושומרון. מ
• ילד פלסטיני שהגיע לגיל 18 לפני הגשת הבקשה: קטין פלסטיני שמגיע לגיל בגרות (18) לפני שהוגשה בקשה להסדרת מעמדו בישראל, אינו זכאי עוד לשדרוג מעמד. במקרה כזה, הוא יוכל להמשיך להחזיק באשרה שהייתה בידיו קודם לכן (אם קיימת), אך לא יוכל לקבל מעמד של תושב קבע במסגרת הליך זה. המשפחה עשויה למצוא את עצמה עומדת בפני ניתוק וגירוש על פי גחמה רגעית של הפקידים המטפלים, ובמאמץ למצוא כל אפשרות לקבל מעמד זמני בישראל – טעמים הומניטריים, בני זוג, וסוגי אשרות אחרות שחייבים לחדש ואשר הפקידים יכולים להכחיש בקלות.עם זאת, ככל שהבקשה מוגשת בזמן שהילד עדיין קטין, הטיפול בבקשה ימשיך כאילו שהילד עדיין קטין.

סיכום:

הסדרת מעמד ילד שאחד מהוריו תושב קבע היא הליך מורכב. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי ומנוסה בהקדם האפשרי. משרדנו עומד לרשותכם לסיוע וייעוץ בכל שלבי התהליך.

 :  :

03-3724722

055-9781688

office@lawoffice.org.il